‏תקנים למעבדה מקצועית והדרישות שחשוב להכיר

מערכי איכות ותקינה במעבדה מקצועית מבטיחים תוצאות מדויקות ועקיבות לאורך זמן

מנהל מעבדה בארגון ביו-פרמצבטי עומד מול חדר נקי שבו הותקנה מערכת אוטוקלב חדשה, ולידו שורה של תיקי ולידציה שעדיין חסרות בהם חתימות כיול תקופתי. המכשיר עובד בטמפרטורה מוגדרת של 121 מעלות צלזיוס, והדגימות כבר ממתינות למחזור בדיקה שגרתי. אבל בלי הוכחה מתועדת של עקיבות מטרולוגית ונהלי עבודה מאושרים, הנתונים שיופקו ממנו ייפסלו במבדק הרגולטורי הראשון.

טעות כזו עלולה לעלות בעיכוב של חודשים בשחרור אצוות מוצר לשוק, בהוצאות כספיות כבדות על בדיקות חוזרות, או בפסילה גורפת של נתונים אנליטיים מול משרד הבריאות. התקן דורש הוכחות בשטח.

אנחנו בביופרמקס מתכננים ומקימים מתקני ייצור ומעבדות למעלה מארבעים שנה, ומכירים מקרוב את המרחק שבין כתיבת נוהל על הנייר לבין עמידה קפדנית בדרישות הפיקוח של ה-FDA וה-EMA. עמידה בדרישות של תקנים למעבדה מקצועית נשענת על תשתית הנדסית וניהולית, ובזכותה כל תוצאה שיוצאת מהמעבדה מדויקת, אמינה ועומדת בביקורת.

כדי להקים מערך בדיקות מוסמך צריך מפת דרכים הנדסית ואיכותית, שעוזרת לבחור את הציוד המתאים ולעבור כל ביקורת איכות בלי לעצור את העבודה.

מוצרים נבחרים

אינקובטור טמפרטורה קבועה עם מסך מגע

לפרטים והצעת מחיר

אינקובטור תאורה

לפרטים והצעת מחיר

אינקובטור שייקר תרמוסטטי בנפח קטן

לפרטים והצעת מחיר

אינקובטור שייקר גדול מוערם

לפרטים והצעת מחיר

מה זה בכלל תקנים למעבדה מקצועית ומה המשמעות שלהם בשגרה

תקנים למעבדה מקצועית קובעים איך המעבדה מנהלת את תהליכי הבדיקה ואת בקרת הנתונים, ואיך היא מוודאת שהעובדים כשירים והמכשור תקין. המטרה המרכזית היא להבטיח שכל תוצאת מדידה תהיה מדויקת, עקיבה וניתנת לשחזור מלא בכל עת.

במקום להתייחס למסמך התקינה כאל תעודה סטטית שתולים במסגרת בכניסה למתקן, צוותים מיומנים רואים בו מתודולוגיית עבודה יומיומית. הדרישות הללו קובעות כיצד מכיילים פיפוטה בנפח של 100 מיקרוליטר ומנטרים את הטמפרטורה במקרר אחסון של 4 מעלות, ואיך מנהלים רישום של סטיות בזמן אמת. כשמעבדה אנליטית בודקת ריכוז של חומר פעיל בתרופה, הסטייה הקטנה ביותר בטמפרטורת החדר או בעקומת הכיול עלולה להוביל לשחרור תכשיר פגום.

עמידה בדרישות של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות מחייבת שילוב הדוק בין מערכת איכות ארגונית לבין כשירות טכנית מוכחת ואי-משוא פנים. תקנים למעבדות מייצרים שפה מקצועית אחידה שמונעת ספקות לגבי מהימנות הממצאים ומעניקה ביטחון מלא למנהלי האיכות ולרגולטורים.

איזה תקן מהווה את עמוד השדרה המרכזי של מעבדות בדיקה וכיול

התקן הבינלאומי המוביל לקביעת כשירותן של מעבדות בדיקה ומעבדות כיול הוא תקן ISO/IEC 17025, שבארץ מיושם בתור ת”י 17025. תקן זה משמש בסיס מקצועי עבור ארגוני מחקר, מעבדות שירות ומפעלי תעשייה המבקשים להוכיח שהנתונים שלהם אמינים ומדויקים מדעית.

התפיסה המרכזית של התקן משלבת בין עקרונות ניהול איכות הדומים לאלה של ISO 9001 לבין דרישות טכניות מפורטות ומחמירות ביותר. הוא לא נעצר בשביעות רצון הלקוח או בניהול מסמכים כללי, ובוחן לעומק את המתודולוגיה המדעית של הבדיקות. תקנים למעבדות לפי תקן זה דורשים אימות שיטות, הוכחת מיומנות אישית של אנליסטים, חישוב אי-ודאות של מדידות ועקיבות מטרולוגית מלאה לאבות מידה בינלאומיים.

לפי מכון התקנים הישראלי, ת”י 17025 מתמקד בהוכחת כשירות מקצועית, בשמירה על אובייקטיביות מדעית ובהפעלה עקבית של תהליכי מדידה. גם רגולטורים ממשלתיים רואים בו תנאי מחייב להכרה בתוצאות אנליטיות.

מהו תקן ISO/IEC 17025 ולאילו מעבדות הוא מיועד

תקן ISO/IEC 17025 מחלק את דרישותיו לארבעה רבדים מרכזיים הכוללים דרישות כלליות, דרישות מבניות, דרישות משאבים ודרישות תהליך. הוא מחייב בקרת איכות קפדנית לאורך כל שרשרת הטיפול בדגימה, מרגע קליטתה ועד להפקת תעודת הבדיקה הסופית.

הדרישות הכלליות מתמקדות בשמירה על סודיות מקצועית ובמניעת ניגודי עניינים שעלולים להשפיע על הממצאים. הדרישות המבניות מגדירות את תחומי האחריות של ההנהלה ושל הצוות הטכני, ודרישות המשאבים מפרטות מה נחוץ לכוח האדם ולתשתיות הפיזיות וגם לציוד ולעקיבות המטרולוגית. דרישות התהליך נוגעות לסקירת חוזים מול לקוחות, לאימות ולתיקוף של שיטות עבודה, לטיפול בדגימות ולבקרת הנתונים הממוחשבים.

התקן מתאים למעבדות כימיות, מיקרוביולוגיות ופיזיקליות של חומרים, וגם למעבדות כיול מכשור. תקנים למעבדה מקצועית מסוג זה מתאימים במיוחד למתקני בקרת איכות (QC) במפעלי תרופות, שבהם שחרור של מוצר לחולים נשען על קבילותן של תוצאות הבדיקה.

תקן ISO 15189 למעבדות רפואיות וההבדל המהותי מול 17025

תקן ISO 15189 פותח באופן בלעדי עבור מעבדות רפואיות וקליניות, ומציב במרכזו את בריאות המטופל ואת ההחלטה הרפואית הנגזרת מתוצאות הבדיקה. בעוד שתקן 17025 מודד פריט או חומר באופן מדעי והנדסי, תקן 15189 מתייחס למערכת הרפואית השלמה שבה פועלת המעבדה.

ההבדל המהותי בא לידי ביטוי בשלב הקדם-אנליטי ובשלב הפוסט-אנליטי. השלב הקדם-אנליטי בתקן הרפואי מפקח על תהליכי נטילת דגימות דם או רקמה מבני אדם, זיהוי המטופל, ושינוע הדגימות תחת בקרת טמפרטורה של 2 עד 8 מעלות צלזיוס למניעת פירוק ביולוגי. השלב הפוסט-אנליטי אינו מסתכם במסירת ערך מספרי, אלא דורש מתן פרשנות קלינית, הגדרת ערכי ייחוס פיזיולוגיים ודיווח דחוף במקרה של תוצאות קריטיות המסכנות חיים.

לפי דרישות הפיקוח של משרד הבריאות, מעבדות רפואיות בישראל מחויבות לפעול ברישוי מוסדר מכוח פקודת בריאות העם. יישום תקנים למעבדות בתחום הרפואי מבטיח שהרופא המטפל יוכל להסתמך על הבדיקה לצורך אבחון מדויק ומתן טיפול מציל חיים.

תקן ISO 15189 מתאים למעבדות רפואיות וקליניות ומציב את בריאות המטופל במרכז

למה עקרונות GLP קריטיים בתעשיית הפארמה

עקרונות GLP (נוהלי מעבדה נאותים) של ארגון ה-OECD מפקחים על מחקרים לא-קליניים לכל אורכם, מהתכנון והביצוע דרך הניטור והרישום ועד הדיווח והארכוב. הם מיושמים בעיקר בניסויי בטיחות וטוקסיקולוגיה של תרופות וכימיקלים לפני שלב הניסויים בבני אדם.

עקרונות GLP לא בוחנים את הדיוק של שיטת בדיקה ספציפית. הם מוודאים ששום נתון מחקרי לא שונה, נמחק או זויף. במערך כזה, מנהל המחקר (Study Director) נושא באחריות כוללת לתכנון ולביצוע של תוכנית הניסוי (Study Plan). יחידת אבטחת איכות ייעודית ובלתי תלויה (QAU) עוקבת אחר מהלך המחקר ומבצעת ביקורות פנימיות שוטפות על תהליכי העבודה ורישומי הנתונים הגולמיים.

מעבדות פארמה שעובדות לפי העקרונות האלה לא מגיעות להגשה לרשויות הרגולציה הבינלאומיות עם ממצאים מוטים. הנתונים הגולמיים, החל משקילות מאזניים של 0.1 מיליגרם ועד לצילומי רקמות, נשמרים בארכיונים מאובטחים למשך עשרות שנים כדי לאפשר שחזור מלא של המחקר בכל עת.

אילו דרישות בסיס משותפות לכל תקן מעבדה מתקדם

כל מסגרות התקינה המובילות למעבדות חולקות שישה עמודי תווך, ובלעדיהם אי אפשר לקיים פעילות מדעית אמינה. עמוד התווך הראשון הוא מערכת ניהול איכות מתועדת הכוללת מדיניות ברורה, ניהול סיכונים ובקרת שינויים מסודרת. לצידה נדרש כוח אדם בעל הכשרה מתאימה, שמיומנותו נבדקת ומאושררת מעת לעת לכל סוג בדיקה.

גם התשתיות הפיזיות ותנאי הסביבה נכללים בדרישות, ובהם צריך לבקר טמפרטורה, לחות וחלקיקים כדי שלא ישפיעו על איכות התוצאות. הציוד המעבדתי צריך להיות מתוחזק, מכויל ומאומת לפי פרוטוקולים הנדסיים מוגדרים היטב. ושיטות הבדיקה חייבות להיות מאושרות, אחרי ולידציה או וריפיקציה מקיפה לפני השימוש השוטף.

עמוד התווך האחרון הוא שלמות נתונים (Data Integrity), והיא מחייבת תיעוד בזמן אמת, אבטחת מידע ויכולת מלאה לשחזר כל שלב באנליזה. דרישות תקנים למעבדות משלבות את כל המרכיבים הללו לכדי מנגנון שלם שמונע שגיאות אנוש והטיות מדידה.

אילו מסמכים חייבת מעבדה מוסמכת להחזיק ואיך הם מסודרים

מערך התיעוד של מעבדה מקצועית בנוי במבנה היררכי מסודר שמזכיר פירמידה תפעולית. בראש הפירמידה נמצא מדריך האיכות או מסמך מדיניות האיכות של הארגון, ובו ההנהלה מצהירה על מחויבותה למצוינות מקצועית, לחוסר פניות ולעמידה בדרישות הרגולטוריות.

ברמה השנייה נמצאים נהלי המערכת הרוחביים שמגדירים כיצד הארגון מתנהל. הנהלים האלה עוסקים בבקרת מסמכים ובניהול שינויים, בטיפול בתוצאות חריגות (OOS) ובחקירת סטיות, וגם ביישום פעולות מתקנות (CAPA) ובעריכת ביקורות פנימיות. הרמה השלישית מורכבת מנהלי הפעלה סטנדרטיים (SOPs) ומשיטות בדיקה מפורטות המסבירות לטכנאי כיצד להפעיל מכשיר ספציפי, להכין מגיבים או לבצע אנליזה מורכבת.

ברמה הרביעית והבסיסית ביותר נמצאות רשומות הביצוע היומיומיות המהוות את העדות החיה לנעשה בשטח. אלה יומני הציוד (Logbooks) ותעודות הכיול, עקומות הסטנדרט וטופסי השקילה, ותעודות האנליזה (CoA) ודוחות התוצאות. בדיקה שלא תועדה לא בוצעה.

כתיבת נהלי הפעלה סטנדרטיים למעבדה שעומדים במבדק

נוהל הפעלה סטנדרטי שניסוחו לקוי הוא אחד הגורמים המרכזיים לקבלת אי-התאמות במבדקי הסמכה. נוהל עבודה יעיל חייב להיות מעשי, ברור ומחובר למציאות התפעולית של המעבדה, במקום להישאר מסמך תיאורטי שאנשי הצוות מתקשים ליישם בעבודתם מול המכשירים.

המבנה המומלץ לכל נוהל כולל הגדרה חדה של מטרת המסמך, תחום התחולה שלו, הגדרות מקצועיות ותחומי אחריות ברורים עבור כל בעל תפקיד. פרק הבטיחות מפרט את ציוד המגן הנדרש ואת הסיכונים הכימיים או הביולוגיים הכרוכים בפעולה. את שלבי העבודה כותבים בסדר כרונולוגי ברור, עם כמויות וזמני תגובה, פרמטרי הפעלה של המכשיר ונוסחאות חישוב מדויקות להערכת הממצאים.

בסוף הנוהל מצרפים נספחים המציגים את טופסי העבודה המקושרים ואת אופן תיעוד הנתונים. אם הטכנאי נדרש להפעיל שיקול דעת אישי כדי לנחש כיצד להכין דגימה, הנוהל אינו כשיר לעמידה בדרישות של תקנים למעבדה מקצועית.

נהלי הפעלה סטנדרטיים שנכתבים היטב מפחיתים אי-התאמות במבדקי הסמכה

ולידציה ואשרור של שיטות בדיקה ומועדי הביצוע

קיים הבדל הנדסי ומדעי מהותי בין ולידציה (תיקוף שיטה) לבין וריפיקציה (אשרור שיטה). ולידציה היא תהליך מחקרי מקיף שמוכיח באופן מתועד כי שיטת בדיקה חדשה שפותחה במעבדה, או שיטה תקנית שעברה שינוי משמעותי, אכן מתאימה לייעודה ומפיקה תוצאות מדויקות ואמינות.

במסגרת תיקוף שיטה בודקים שורה של פרמטרים מוגדרים. ביניהם הדיוק (Accuracy) וההדירות והחזרתיות (Repeatability and Precision), הספציפיות לחומר הנבדק והתחום הליניארי של עקומת המדידה, וגם גבולות הגילוי (LOD) והכימות (LOQ) ועמידות השיטה לשינויים סביבתיים קלים (Robustness). תהליך כזה דורש לרוב שבועות של עבודה אנליטית וביצוע עשרות חזרות סטטיסטיות.

וריפיקציה היא תהליך קצר יותר שעושים כשהמעבדה מאמצת שיטה תקנית שכבר עברה ולידציה מלאה בספרות הרשמית, כמו שיטות מהפרמקופיאה (USP, EP) או תקני ISO. במקרה זה, המעבדה נדרשת להוכיח שהיא מסוגלת להגיע לביצועים המוצהרים של השיטה עם הציוד, המגיבים ואנשי הצוות שלה. תקנים למעבדות בתעשיית הפארמה מחייבים תיעוד מלא של פרוטוקול הוולידציה ושל דוח הסיכום לפני שתאושר השיטה לבדיקות שחרור מסחריות.

עקיבות מטרולוגית במעבדה ודרכי ההוכחה לשרשרת כיול תקינה

עקיבות מטרולוגית מוגדרת כיכולת לקשר תוצאת מדידה מסוימת לאבות מידה לאומיים או בינלאומיים של מערכת היחידות הבינלאומית (SI), דרך שרשרת בלתי שבורה של כיולים מתועדים שלכל אחד מהם נקבעה אי-ודאות ידועה. המשמעות המעשית היא שכל שקילה, מדידת נפח או קריאת טמפרטורה במעבדה ניתנת להשוואה לסטנדרט עולמי מוסכם.

כדי להוכיח עקיבות תקינה, המעבדה נדרשת לרכוש חומרי ייחוס מאושרים (Certified Reference Materials – CRM) מספקים מוסמכים, המלווים בתעודת אנליזה מפורטת המפרטת את ערך הייחוס ואת מרווח השגיאה. גם ציוד המדידה הקריטי חייב להישלח לכיול תקופתי במעבדות כיול מוסמכות לפי תקן 17025, וזה כולל מאזניים חצי-מיקרוניים, מדי טמפרטורה ומדי לחץ.

בין מועדי הכיול השנתיים מבצע הצוות בדיקות ביניים (Intermediate checks) עם משקולות בדיקה פנימיות או תמיסות ייחוס שמורות, כדי לוודא שהמכשור לא נסחף מכיולו המקורי. דרישות תקנים למעבדות מורות על רישום מדויק של תאריכי פתיחה ותפוגה של חומרי הייחוס, תוך השמדת חומרים שעברו את מועד השימוש המאושר.

אי-ודאות של מדידה והחשיבות שלה בדוחות בדיקה

שום מדידה אינה מוחלטת. בכל מדידת נפח, בשקילת אבקה ובקריאת בליעת אור בספקטרופוטומטר יש שגיאה פוטנציאלית שמקורה במגבלות המכשור ובהשפעות הסביבה, וגם באופן נטילת הדגימה ובמיומנות המפעיל. אי-ודאות של מדידה היא פרמטר סטטיסטי המכמת את טווח הספק סביב התוצאה שנמדדה.

הנתון הזה הופך קריטי כשצריך להחליט אם חומר גלם או מוצר רפואי עומדים במפרט האיכות הנדרש (Pass/Fail). אם מפרט של תמיסת הזרקה דורש ריכוז חומר פעיל בטווח צר, ותוצאת הבדיקה האנליטית קרובה מאוד לגבול התחתון, אי אפשר לקבל החלטה מושכלת בלי לדעת מהי אי-הוודאות של השיטה. אם אי-הוודאות המחושבת גדולה מהמרחק בין התוצאה לגבול, קיים סיכוי ממשי שהערך האמיתי נמוך מהגבול המותר ומחייב פסילת האצווה.

תקנים למעבדה מקצועית מחייבים לזהות באופן שיטתי את כל מקורות השגיאה בתהליך המדידה, לכמת אותם מתמטית ולשלב אותם לאי-ודאות מורחבת ברמת ביטחון גבוהה. נתון זה מופיע בדוחות הבדיקה ומגן על מקבלי ההחלטות מפני שחרור מוצרים גבוליים לשוק.

בדיקות מיומנות והשוואות בין-מעבדתיות כבקרה חיצונית

מבדקים פנימיים ובדיקות כיול שגרתיות הן תנאי הכרחי, אך הן אינן מספיקות כדי לחשוף הטיות עבודה מובנות. צוות מעבדה עלול לסבול מתופעה של “עיוורון מקצועי”, שבה שגיאה שיטתית בהכנת מגיב או בהפעלת ציוד חוזרת על עצמה מדי יום בלי שאיש ישים לב לקיומה.

בדיקות מיומנות (Proficiency Testing – PT) פותרות בעיה זו כי הן מספקות בקרת איכות חיצונית עיוורת. המעבדה מקבלת דגימה מגוף בדיקה בינלאומי בלתי תלוי, מבלי שריכוז החומר או תכונותיו ידועים לצוות. הטכנאים בודקים את הדגימה לפי ה-SOP השגרתי, והתוצאות נשלחות בחזרה לגוף המארגן, שמשווה אותן סטטיסטית לממצאיהן של עשרות מעבדות עמיתות בעולם.

התקן מחייב כל מעבדה מוסמכת להחזיק בתוכנית רב-שנתית להשתתפות במבחני מיומנות עבור כל תחום בדיקה המופיע בהיקף הסמכתה. קבלת ציון חריג (Z-score גבוה מ-2 או 3) מחייבת פתיחה מיידית של תחקיר סטייה ויישום פעולות מתקנות לאיתור שורש הכשל.

בדיקות מיומנות עיוורות מספקות בקרת איכות חיצונית ואובייקטיבית למעבדה

דרישות המכשור המעבדתי לאורך מחזור חיים מלא

מכשור מעבדתי מתקדם דורש ניהול הנדסי הדוק לאורך כל מחזור חייו במתקן, החל מרגע הגדרת הצורך ועד להוצאתו הסופית משימוש. התהליך מתחיל באפיון דרישות משתמש הנדסיות (URS – User Requirements Specification) שמגדיר את נפח העבודה והדיוק הנדרש, את חומרי המבנה ואת תאימות המכשיר לתקני שלמות נתונים כגון 21 CFR Part 11.

בעת הגעת המכשיר, הצוות מבצע תהליך ולידציה הכולל שלושה שלבים עוקבים. שלב התקנה מוסמכת (IQ) מוודא שהמכשיר הוצב כהלכה וחובר לתשתיות הנדרשות, ושלב הרצה תפעולית (OQ) בוחן את פעולת המנגנונים והבקרות בכל טווחי העבודה. שלב ביצועי מערכת (PQ) מוכיח שהמכשיר מייצר תוצאות עקביות ומדויקות תחת עומס עבודה מעבדתי אמיתי.

כל פריט ציוד חייב לשאת תווית זיהוי ברורה שמציינת אם הוא כשיר לשימוש, נמצא בכיול, מוגבל לפעולות מסוימות או מקולקל. אם מכשיר מדידה נכשל בכיול תקופתי, דרישות תקנים למעבדות מחייבות לבצע הערכת סיכונים רטרואקטיבית על כל הדגימות שנבדקו בו מאז מועד הכיול התקין האחרון. התקנת מערכות אוטוקלב, מכונות שטיפת בקבוקים או תאי יציבות דורשת אותו פיקוח הדוק, כדי שהסטריליות והבדיקות לא ייפגעו.

איך מונעים זיהום צולב בעזרת תנאי סביבה, בטיחות והנדסת תשתיות

תוצאות אנליטיות מדויקות תלויות באופן ישיר בסביבה הפיזית שבה מבוצעת הבדיקה. שינוי קל של שתי מעלות בטמפרטורת החדר עלול לגרום לסחיפה תרמית במערכות מדידה אופטיות, בעוד שלחות יחסית החורגת מהטווח המבוקר עלולה לפגוע בשקילות של אבקות היגרוסקופיות ולייצר מטענים אלקטרוסטטיים.

הפרדה הנדסית בין חללי עבודה היא מפתח קריטי למניעת זיהום צולב של דגימות וחומרים. כדי לעמוד בדרישות התקנים המחמירות, תכנון והקמה של מעבדות ביולוגיות צריכים לכלול משטרי לחצים, מערכות סינון אוויר מתקדמות והפרדה הנדסית של נתיבי תנועה. מערכות HVAC ייעודיות המצוידות במסנני HEPA מספקות אוויר נקי ברמת סינון גבוהה, ושומרות על מפל לחצים חיובי באזורים נקיים כדי לחסום חדירת מזהמים מחללים סמוכים.

התכנון הפיזי חייב להפריד באופן מוחלט בין מסלולי תנועת עובדים, כניסת חומרי גלם טהורים, שינוע דגימות וסילוק פסולת מזוהמת. עבודה עם מנדפים כימיים, מנדפים למינריים וארונות בטיחות ביולוגית (BSC) מחייבת בדיקות הסמכה שנתיות של מהירויות זרימת האוויר ושלמות המסננים. עמידה בתקנות הבטיחות בעבודה עם גורמים מסוכנים מגנה על צוות המעבדה מפני חשיפה לגזים רעילים, חומרים דליקים ופתוגנים ביולוגיים.

מעבדה מוסמכת מול מעבדה מאושרת בישראל וההבדל הרגולטורי

בקרב מנהלי תפעול ורכש קיימת לעיתים אי-בהירות בנוגע להבדל המשפטי שבין מעבדה מוסמכת לבין מעבדה מאושרת. מדובר בשני מעמדות שונים שגופים נפרדים מעניקים, והם משרתים מטרות רגולטוריות שונות לחלוטין.

מעבדה מוסמכת עברה בדיקה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ונמצאה כשירה מקצועית לפי תקנים בינלאומיים כדוגמת ISO/IEC 17025 או ISO 15189. ההסמכה מעידה על כך שהמעבדה מפעילה מערכת איכות תקנית ומסוגלת להפיק נתונים מדויקים ואמינים מדעית בתחומי הבדיקה שהוגדרו בתעודת ההסמכה שלה.

מעבדה מאושרת קיבלה הכרה סטטוטורית ממשרד ממשלתי ספציפי לצורך ביצוע בדיקות המעוגנות בחוק. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מעניק אישור למעבדות לבדיקת התאמה לתקנים רשמיים, משרד הבריאות מאשר מעבדות רפואיות ומעבדות מים, בעוד שזרוע העבודה מעניקה הכרה למעבדות לדיגום סביבתי ותעסוקתי. ברוב המקרים, קבלת מעמד של מעבדה מאושרת מותנית בכך שהמעבדה תהיה מוסמכת לפי ת”י 17025.

תהליך ההסמכה של מעבדה מקצועית שלב אחרי שלב

הסמכת מעבדה לתקן איכות היא פרויקט הנדסי וניהולי מובנה שנמשך בדרך כלל בין 9 ל-18 חודשים. הוא מתחיל בסקר פערים מקיף (Gap Analysis) שממפה את הפערים בין התשתיות הפיזיות, הציוד והנהלים הקיימים בארגון לבין דרישות התקן הנבחר.

אחר כך משדרגים את המבנה מבחינה הנדסית, מתקינים מערכות מיזוג וסינון אוויר, מכיילים את המכשור ומשלימים את ולידציית התשתיות. בהמשך כותבים את הנהלים ואת מדריך האיכות ומכשירים את אנשי הצוות. השלב הבא הוא ולידציה מדעית לכל שיטות הבדיקה ולמערכות המחשוב במתקן.

אחריה מגיעה תקופת הרצה שבה המעבדה פועלת לפי הנהלים החדשים ומייצרת רשומות ביצוע אמיתיות. לאחר מכן עורכים מבדק פנימי מלא וישיבת סקר הנהלה לניתוח ביצועי המערכת. רק לאחר שהמערכת התייצבה, מגישים בקשה רשמית לגוף ההסמכה ועוברים מבדק חיצוני באתר. המבדק מסתיים בסגירת אי-התאמות ובקבלת תעודת ההסמכה הרשמית.

טעויות נפוצות שמכשילות מעבדות במבדקי הסמכה

סוקרים חיצוניים פוסלים מעבדות בעיקר בגלל ליקויים בתיעוד ובמשמעת האיכות היומיומית. אחת השגיאות הנפוצות היא חוסר תיעוד בזמן אמת, כשטכנאים ממלאים יומני עבודה בסוף השבוע במקום בעת ביצוע הפעולה עצמה.

כשל מהותי נוסף מתגלה כשהמעבדה מכניסה שינויים בשיטות אנליטיות או מחליפה דגמי ציוד מבלי לבצע תהליך בקרת שינוי מסודר. שימוש בסטנדרטים שפג תוקפם, חוסר עקיבות של משקולות בדיקה והיעדר תוכנית תחזוקה מונעת למכשור מובילים להוצאת אי-התאמות חמורות. פער שכיח נוסף הוא עובדים שלא מכירים את הנהלים הכתובים של המעבדה שלהם, ומעבדה כזו לא תעבור הסמכה.

תהליך ההסמכה נמשך בין 9 ל-18 חודשים מסקר הפערים ועד תעודת ההסמכה

עשרה פערים נפוצים במעבדות ודרכי המניעה מראש

הפער הראשון והנפוץ ביותר הוא פגיעה בשלמות הנתונים הנובעת מרישומים רשלניים על גבי פתקים או חוסר בחתימות עובדים. הפתרון המומלץ הוא מעבר לעבודה עם מערכות ניהול מידע מעבדתיות (LIMS) מבוקרות, או שימוש ביומני עבודה כרוכים וממוספרים שאינם מאפשרים תלישת דפים.

הפער השני נוגע לבקרת סביבה לקויה, שמאפשרת חריגות טמפרטורה ולחות בלי התרעה מתאימה. כדי למנוע אותו מתקינים מערכות ניטור רציף שמחוברות לחיישנים מכוילים ושולחות התרעות בזמן אמת למנהלי המתקן. הפער השלישי מתבטא בביצוע ולידציה שטחית לשיטות בדיקה, והפתרון הוא פרוטוקול תיקוף הנדסי שבודק את כל גבולות הדיוק והחזרתיות.

הפער הרביעי נוצר כשאין הכשרות עובדים מסודרות, ואותו פותרים במטריצת הדרכות אישית ובמבחני מיומנות פנימיים תקופתיים. הפער החמישי נוגע לניהול כושל של חומרי ייחוס ומגיבים, ומונעים אותו במערך ממוחשב לפסילת חומרים פגי תוקף ובהקפדה על תנאי אחסון מבוקרים.

הפער השישי מתרחש כאשר צוות האיכות סוגר חריגות ואי-התאמות באופן שטחי מבלי לזהות את סיבת השורש. כדי לפתור זאת כדאי ליישם מתודולוגיות תחקיר מובנות כדוגמת תרשים עצם דג או מודל חמשת ה”למה”. הפער השביעי הוא תכנון תשתיות לקוי שיוצר מפגש בין נתיבי תנועה מזוהמים לנקיים, ומחייב תכנון מחדש של זרימת העבודה במתקן.

הפער השמיני מתבטא בהתעלמות מחישובי אי-ודאות בדוחות הבדיקה, והפתרון הוא מודל סטטיסטי סדור המכמת את כל רכיבי השגיאה. הפער התשיעי נוצר כשלא מבצעים בדיקות ביניים למכשור בין מועדי הכיול השנתיים, ואת זה פותרים בשגרת בדיקה שבועית מול משקולות ייחוס. הפער העשירי, בין הכתוב בנהלים לבין המציאות בשטח, נמנע כשמשתפים את אנשי המעבדה בכתיבת הנהלים ומעדכנים אותם באופן שוטף.

השוואה בין מסגרות תקינה מרכזיות למעבדה המקצועית

בחירת מסגרת התקינה המתאימה לפעילות הארגון תלויה במטרת הבדיקות, בסוג הדגימות ובדרישות של לקוחות הקצה והרגולטורים. הטבלה הבאה מרכזת את המאפיינים העיקריים של ארבע מסגרות התקינה המובילות בתעשייה המדעית והרפואית.

מהטבלה עולה שכל תקן ממקד את מערך האיכות במקום אחר. מעבדה תעשייתית יכולה להחזיק במקביל בהסמכת 17025 לצורך ביצוע בדיקות אנליטיות חיצוניות, ולפעול תחת משטר GMP מלא לצורך שחרור מסחרי של תרופות.

מוצרים נוספים שכדאי להכיר

אינקובטור שייקר אנכי דלת אחת ושתי קומות

לפרטים והצעת מחיר

אינקובטור שייקר אנכי בנפח גדול

לפרטים והצעת מחיר

אינקובטור CO2 מדגם BJPX-C50

לפרטים והצעת מחיר

אינקובטור אקלים מסדרת BJPX-A

לפרטים והצעת מחיר

שאלות נפוצות על תקנים ודרישות רגולציה במעבדות

המלצות הנדסיות ליישום מערך מעבדתי מוסמך

עמידה בדרישות של תקנים למעבדה מקצועית מחייבת חיבור בלתי נפרד בין הנדסת תשתיות מתקדמת לבין משטר איכות ורגולציה מוקפד. מתקן מעבדתי אינו יכול לתפקד ברמת אמינות גבוהה כשמערכות האוורור, זרימת החומרים או מערכי החשמל והמים המטוהרים אינם מתוכננים מראש לעמוד בדרישות הפיקוח.

אנחנו בביופרמקס ממליצים למנהלי מעבדות ולמהנדסי תהליך לאפיין את דרישות התקינה והאודיטים כבר בשלב התכנון הראשוני של הפרויקט. כשמתכננים נכון את החדרים הנקיים, בוחרים מכשור שמתאים לתפוקה ולנפח ומשלבים מערכות בקרת סביבה מתקדמות, נחסכים שינויים הנדסיים יקרים וקל יותר לעבור את מבדקי ההסמכה.

הגדירו את תקני היעד שלכם עוד לפני הנחת קווי התשתית הראשונים ובצעו סקר פערים הנדסי מוקדם כדי לוודא שכל מערכת עומדת ברגולציה הנדרשת. לקבלת ייעוץ הנדסי מקצועי, ליווי בהקמת מעבדות מוסמכות ובחירת ציוד תהליכי מתאים, צרו קשר עם מומחי ביופרמקס בטלפון 072-391-0742.